אז בעצם השאלה שנשאלת, כיצד ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בעקבות בדיקה שנשמעת כל כך פשוטה. התשובה לכך בכתבה הבאה.

רשלנות רפואית בבדיקה זו יכולה לנבוע ממספר גורמים:

הראשון- אבחון מאוחר של הסרטן עקב אי הפנייה לבדיקה למרות שקיים חשד סביר.

השני- אי מתן הסבר מפורט למטופלת בנוגע לחשיבות שבביצוע הבדיקה.

שלישי- רשלנות של טכנאי המעבדה בעת ביצוע הבדיקה עצמה.

רביעית- רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה ועוד.

כאשר אנחנו מדברים על אבחון שגוי הכוונה, היא כי מדובר בחוסר תשומת לב לממצא מחשיד בבדיקה הידנית ופענוח שגוי של הבדיקה עצמה. כפי שצויין, גילוי מוקדם של הסרטן הוא קריטי להחלמה ולפיכך, רשלנות בבדיקה, לרבות פענוח שגוי עלול לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופלת ולהוביל לתוצאה טרגית מאוד.

יתרה מזאת, רופא משפחה שהפנה מטופלת לעבור בדיקת ממוגרפיה ולא עקב בפועל אחרי הביצוע, עלול אף הוא להיות אחראי במידה מסוימת למחלה. לא זו אף זו, הרי שעל הרופא לערוך השוות צילומים מפעם לפעם וזאת על מנת לעקוב אחרי שיוניים רלוונטים.

חשוב לזכור, כי היה ובדיקת הממוגרפיה, מעלה חשד לקיומו של גידול, יש לערוך בדיקות נוספות כמו בדיקת MRI. הזיהוי הוודאי של הגידול הסרטני הוא על ידי בדיקת ביופסיה.

מקרים מהפסיקה:

תא (י-ם) 8155/06 צופיה אלפי נ' קופת חולים מאוחדת:

מדובר בתביעת התובעים לרשלנות הנתבעת בגינה נתגלה באיחור מחלת הסרטן בה לקחתה התובעת בעת הריונה, ובכך קטנו סיכויי החלמתה או נתקצרו חייה. טענת התובעים מופנית כלפי שתי תקופת. האחת מהיום בו העלתה התובעת לראשונה טענתה בפני רופא הנשים שלה בקופת החות והתקופה השנייה ממועד הביקור אצל רופא המשפחה ועד לביצוע ביופסיה, אז אובחנה המחלה. במקרה דנן, היה איחור של 5 חודשים. בית השפט קבע, כי רופאת המשפחה לא ערכה בירור לממצאים שנקבעו על ידי רופא מומחה אליו הפנתה אותה. משפחתה של המנוחה קיבלה סך הכל 1,658,638 ₪ כאשר מתוכם נוכו התגמולים שקיבלה המנוחה מהביטוח הלאומי ובסך הכל קיבלה המשפחה 995,182 ₪.

תא (ת"א) 73253/99 סולגניק נילי נ' קופ"ח כללית-ההסתדרות הכללית:

בתיק דנן, הגישה התובעת תביעה כנגגד בית החולים מאיר, בטענה של רשלנות רפואית באיחור בביצועה של בדיקת הממוגרפיה. התובעת במקרה דנן, עברה בדיקות ממוגרפיה עקב עבר רפואי, אך בשלב מסויים נאמר לה כי אין צורך יותר בבדיקות. לאחר כשנתיים שבהן לא בוצעו בדיקות, ביקשה התובעת לערוך בדיקה. התובעת קיבלה הפנייה ואכן התגלה בגופה סרטן שבסופו של יום הביא לניתוחה. בית המשפט קבע, כיח בית החולים התרשל באיחור ההפניה ופיצה את התובעת בסך של 197,000 ₪.

במידה ונפגעתם ברשלנות רפואית, דעו את הזכויות וזכרו, כי סיכויי ההחלמה הולכים וקטנים בסיטואציה של פענוח לא נכון ויכול לחלוף זמן יקר עד לגילוי המחלה וייתכן כי אז יהיה מאוחר מדי .

אנחנו עדים לזה, כי תופעת ההתקרחות אינה חוויה נעימה בדרך כלל. היא אינה פוסחת על מרבית הגברים בארץ, אך גם בקרב נשים אין מדובר בתופעה נדירה. יש שיגידו, כי עבור גברים מדובר במצב לא נעים אך עבור נשים מדובר באסון של ממש שכן שיער ראשה של אישה הוא דבר הרבה יותר משמעותי. בתורה היחס לשיער הוא כאל דבר משמעותי ובמיוחד מתגלה הדבר מסיפורו של שמשון ודלילה בספר שופטים, בו דלילה מבקשת משמשון לגלות את סוד כוחות :

וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ:

מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי, כִּי נְזִיר אֱלֹקים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי:

אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם: (שופטים יז(.

אנו רואים, כי השיער העסיק אותנו עוד מימים ימימה, אך האם מדובר בפרוצדורה שיכולה להשתבש? האם ניתן לתבוע בגין רשלנות בפרוצדורה שכזו? הרי התשובה לכך בכתבה הבאה.

יש לדעת, כי ניתוח השתלת שיער מהווה הליך כירורגי בעל מורכבות גבוהה ולכן הרופא שיהיה אחראי על ההשתלה חייב להיות או רופא מנתח פלסטי או רופא עור.  יתרה מזאת, חשוב להבין, כי ניתוח השתלת השיער, הוא לא ניתוח "חירום", אלא  ניתוח קוסמטי ולפי בחירת המטופל, כלומר נקבע מראש ולא נדרשת כל פעולת חירום. יתרה מזאת, מאחר ומדובר בניתוח לפי בחירתו של המטופל, הרי שעל הרופא שמבצע את הניתוח להסביר למטופל על שלבי ההליך ולקבל את הסכמתו המלאה של המטופל ואת חתימו לניתוח, כאשר הוא מסביר לו את כל הסיכונים שעומדים לפניו.

אשוב ואדגיש, כי אי מסירת כל המידע או חלקו, מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל, פגיעה אשר ניתן לקבל בגינה פיצוי כספי.  

כתבה זו לא עוסקת בפן הרפואי של ההליך, אך אומר, כי קיימות מעל לשלוש שיטות לניתוח מהסוג הזה וכל רופא בוחר את השיטה שהוא מיומן בה ומתאימה למטופל.

אז הנכם לבטח שואלים, על מה ניתן לתבוע?

אז כפי שאמרתי, ניתן לתבוע על אי מסירת כל המידע או חלקו. בנוסף, קורה, כי המנתח מתרשל בביצוע הניתוח עצמו והסיבה לכך יכולה להיות העדר מיומנות ו/או ניסיון, אך קיימת גם אופציה, כי המנתח בחר בשיטת ניתוח לא נכונה ו/או שגויה. על כל פנים, כל מקרה של רשלנות בניתוח, יכול לגרום למטופל נזק פיזי חמור, אליו גם יכול להתלוות נזק נפשי, שהרי המטופל בחר לעבור ניתוח כדי לשפר את מראו ו/או ביטחונו והרי שלא זו בלבד, כי הניתוח לא שיפר את מצבו של המטופל, אלא הוא גרם לו נזק.

חשוב להדגיש, כי עם סיומו של הניתוח, על המנתח לוודא, כי מטופל מתאושש מן הניתוח ורק לאחר מכן לשחררו לביתו. לא זו אף זו, הרי שעל המנתח לזמן את המטופל לביקורת לפי הנהלים.

מקרה מהפסיקה:

ע"א 03/ 1662 מסטר בני נ' המרכז הבינלאומי ישראלי להשתלות שיער בע"מ:

מדובר על ערעור, כאשר בפסק הדין בבית המשפט השלום, הגיש אדם שעבר ניתוח השתלת שיער כנגד המקום בו טופל והרופא המנתח, בשל נזקים, שלטענתו, נגרמו בעקבות השתלת השיער. בית המשפט השלום פסק, כי על הרופא לשלם לו פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 35,000 ₪. הבחור בפסק הדין לא היה מרוצה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען כי מדובר ברשלנות רפואית. כמו כן הגיש חוות דעת וטען, כי נותרה לו נכות נפשית בשיעור של 20% ונכות פלסטית בשיעור של 10% בגין צלקות. בפסק הדין השופטים ציינו, כי עד שהרופא שניתח את הבחור התחיל לעסוק בהשתלות שיער, הוא מעולם לא עסק בניתוחים ולא עבר הכשרה כלשהי כמנתח ולכם בית המשפט קבע, כי הבחור זכאי לפיצויים נוספים ופסק לו: 100,000 ₪ בגין אובדן השתכרות לעבר ולעתיד, 85,000 ₪ בגין כאב וסבל ו- 104,927 ₪ בגין החזר עלות ההשתלה ובך הכל 289,927 ₪

אלפי אנשים, גברים ונשים, פונים מדי שנה לקליניקות ולמרפאות פרטיות כדי לעבור תהליך של השתלת שיער, אך לא כולם עדים לכך שלפעמיים ההליך שלא צלח לא נגרם באשמתם וככל שלא צלח הליך יהיו זכאים לפיצוי!!