אז בעצם את מי תובעים כאשר מתרחשת תאונת עבודה? קודם כל , יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי לקבל את מלוא הזכויות בגין התאונה. חשוב לדעת, כי אם מדובר בתאונת דרכים, התביעה תוגש גם כנגד חברת ביטוח החובה. כמו כן, אם התאונה אירעה תוך כדי עבודה ועקב רשלנות המעביר, ניתן יהיה להגיש את התביעה כנגד המעביד וחברת הביטוח שלו, בלי קשר לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי.

אז בעצם שאלת השאלות, היא איזה סכום ניתן לקבל בגין פגיעה בעבודה? זהו שלב מאוחר יותר ולכן כל מקרה נבחן לגופו וסכום הפיצויים תלוי במרכיבים שונים. הפיצויים מורכבים מגובה השכר, מאחוזי הנכות וכיוצ"ב.

בתחילה, העובד זכאי לקבל 91 ימי מחלה, הנקראים דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. תנאי לקבלת דמי פגיעה הוא שהעובד מגיש למוד לביטוח לאומי תעודות מחלה הנקראת " תעודה רפואית לנפגע עבודה", כאשר היא חתומה על ידי הרופא.

גובהם של דמי הפגיעה הוא 75% מן השכר היומי של העובד. השכר היומי של העובד מחושב על פי השכר בשלותש החודשים האחרונים לפני הפגיעה חלקי 90. יש להדגיש כי השכר הקובע הינו השכר ממנו הפריש המעביד מס לביטוח לאומי ואינו כולל את כל התוספות ו/או ההטבות שלא מנוכות במס.

לאחר שהסתיימו 90 יום, לא ניתן יהיה לקבל דמי פגיעה נופסים בגין אותה תאונה ובמקרה כזה יהיה על העובד לעמוד בפנים ועדה רפואית לצורך קביעת נכותו.

לאחר שהסתיימו להם 91 הימים או לאחר שנגמרה תקופת האי כושר שיכולה להיות קצרה יותר, זכאי העובד להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי שיזמינו אותו לועדה רפואית שתקבע לו את אחוזי הנכות. יובהר כבר עתה, כי הועדה רשאית לקבוע אחוזי נכות זמניים עד להתגבשות הנכות הצמיתה.

לאחר תום הנכויות הזמניות, יהיה זכאי העובד למענק חד פעמי אם נקבעו לו אחוזי נכות קבועים בין 9%- 19%. בהנחה וקיבל מעל 19% הרי שהוא עתיד קבל קצבה לכל חייו.

אז מה בעצם על העובד נפגע בשלב הראשון לאחר תאונת עבודה? ראשית, חשוב להדגיש בפני כל מוסד אליו פונה העובד בפעם הראשונה להדגיש, כי מדובר בתאונת עבודה לאחר כן לבקש מהמעביד טופס ב.ל 250 אשר מהווה מעין הפנייה לטיפול רפואי המשכי.

על העובד הנפגע להקפיד ולשמור היטב כל מסמך רפואי אשר נמסר לידיו וכן כל הוצאה הקשורה לתאונה. ממולץ מאוד, כי העובד שנפדע יגיש למוד לביטוח לאומי את הטופס להכרתו כנפגע עבודה בהקדם האפשרי.

חשוב מאוד לזכור, כי התייעצות עם עורך דין בשלב מוקדם לאחר התאונה מביא לתוצאות טובות יותר והכי חשוב- שמרו על עצמכם!.

אז בעצם השאלה שנשאלת, כיצד ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בעקבות בדיקה שנשמעת כל כך פשוטה. התשובה לכך בכתבה הבאה.

רשלנות רפואית בבדיקה זו יכולה לנבוע ממספר גורמים:

הראשון- אבחון מאוחר של הסרטן עקב אי הפנייה לבדיקה למרות שקיים חשד סביר.

השני- אי מתן הסבר מפורט למטופלת בנוגע לחשיבות שבביצוע הבדיקה.

שלישי- רשלנות של טכנאי המעבדה בעת ביצוע הבדיקה עצמה.

רביעית- רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה ועוד.

כאשר אנחנו מדברים על אבחון שגוי הכוונה, היא כי מדובר בחוסר תשומת לב לממצא מחשיד בבדיקה הידנית ופענוח שגוי של הבדיקה עצמה. כפי שצויין, גילוי מוקדם של הסרטן הוא קריטי להחלמה ולפיכך, רשלנות בבדיקה, לרבות פענוח שגוי עלול לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופלת ולהוביל לתוצאה טרגית מאוד.

יתרה מזאת, רופא משפחה שהפנה מטופלת לעבור בדיקת ממוגרפיה ולא עקב בפועל אחרי הביצוע, עלול אף הוא להיות אחראי במידה מסוימת למחלה. לא זו אף זו, הרי שעל הרופא לערוך השוות צילומים מפעם לפעם וזאת על מנת לעקוב אחרי שיוניים רלוונטים.

חשוב לזכור, כי היה ובדיקת הממוגרפיה, מעלה חשד לקיומו של גידול, יש לערוך בדיקות נוספות כמו בדיקת MRI. הזיהוי הוודאי של הגידול הסרטני הוא על ידי בדיקת ביופסיה.

מקרים מהפסיקה:

תא (י-ם) 8155/06 צופיה אלפי נ' קופת חולים מאוחדת:

מדובר בתביעת התובעים לרשלנות הנתבעת בגינה נתגלה באיחור מחלת הסרטן בה לקחתה התובעת בעת הריונה, ובכך קטנו סיכויי החלמתה או נתקצרו חייה. טענת התובעים מופנית כלפי שתי תקופת. האחת מהיום בו העלתה התובעת לראשונה טענתה בפני רופא הנשים שלה בקופת החות והתקופה השנייה ממועד הביקור אצל רופא המשפחה ועד לביצוע ביופסיה, אז אובחנה המחלה. במקרה דנן, היה איחור של 5 חודשים. בית השפט קבע, כי רופאת המשפחה לא ערכה בירור לממצאים שנקבעו על ידי רופא מומחה אליו הפנתה אותה. משפחתה של המנוחה קיבלה סך הכל 1,658,638 ₪ כאשר מתוכם נוכו התגמולים שקיבלה המנוחה מהביטוח הלאומי ובסך הכל קיבלה המשפחה 995,182 ₪.

תא (ת"א) 73253/99 סולגניק נילי נ' קופ"ח כללית-ההסתדרות הכללית:

בתיק דנן, הגישה התובעת תביעה כנגגד בית החולים מאיר, בטענה של רשלנות רפואית באיחור בביצועה של בדיקת הממוגרפיה. התובעת במקרה דנן, עברה בדיקות ממוגרפיה עקב עבר רפואי, אך בשלב מסויים נאמר לה כי אין צורך יותר בבדיקות. לאחר כשנתיים שבהן לא בוצעו בדיקות, ביקשה התובעת לערוך בדיקה. התובעת קיבלה הפנייה ואכן התגלה בגופה סרטן שבסופו של יום הביא לניתוחה. בית המשפט קבע, כיח בית החולים התרשל באיחור ההפניה ופיצה את התובעת בסך של 197,000 ₪.

במידה ונפגעתם ברשלנות רפואית, דעו את הזכויות וזכרו, כי סיכויי ההחלמה הולכים וקטנים בסיטואציה של פענוח לא נכון ויכול לחלוף זמן יקר עד לגילוי המחלה וייתכן כי אז יהיה מאוחר מדי .

אקדים ואומר, כי אם בתאונה שבה הרכב הפוגע הנו רכב צבאי ניתן לתבוע משפטית רק את משרד הביטחון בלבד!!

חשוב להדגיש וכפי שמגדיר זאת סעיף 1 לחוק הנכים ( תגמולים ושיקום), כי על מנת שתקום עילה כנגד משרד הביטחון על הפגיעה להיות כזו שארעה לחייל הסדיר בזמן השירות ואגב השירות בין אם בדרך לבסיס או בחזרה ממנו הביתה ובתנאי שהשהייה מחוץ לבסיס הייתה כדין ולא חלו כל פניות או עצירות ביניים המנתקות את המסלול בדרך הביתה.

לאור האמור, ברגע שהחייל הגיע הביתה ופשט את מדיו חוזרת שאלת סוג שירותו – אם החייל בסדיר הרי שיכול לתבוע את משרד הביטחון לפי חוק חבלה בחופשה. הנכם לבטח שואלים מהו חוק חבלה בחופשה, אז אומר בקצרה, כי ההגדרה בחוק הנכים לחייל בדרכו לחופשה ובחופשה,  קובע, כי חבלה תוכר כחבלה עקב השירות, רק אם נגרמה בדרכו של החייל מן הבסיס אל יעד חופשתו או בדרכו אל הבסיס מיעד חופשתו.

אבל השאלה העיקרית, מה קורה אם חייל בשירות סדיר נפגע בתאונת דרכים בעת שהיה בחופשה- האם אלו אותם תנאים כמו תאונת דרכים בדרך לבסיס או מהבסיס, התשובה היא לא!

על החייל שנפגע בחופשה, להוכיח, כי לא נעדר מן השירות שלא ברשות, התאונה אירעה תוך תקופה של 14 ימים הראשונים שבהם החייל לא מילא תפקיד בשירות, התאונה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה והכי חשוב- כתוצאה מהתאונה נקבעה לו על ידי הועדה הרפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% ומעלה.

לאור האמור, השאלה מתבקשת היא- את מי כדאי לתבוע ?

ישנם יתרונות רבים לתביעת חברת הביטוח החובה. הראשון שבהם, אין כל חובה על החייל הסדיר אחריות להוכיח מי גרם לתאונה. יתרה מזאת, החייל זכאי לפיצוי כספי ללא קשר לשאלת האשמה וללא קשר לשיעור נכותו, בעוד שבתביעה מול משרד הביטחון ובהנחה והחייל לא היה בחופשה, נדרש החייל להוכיח קשר סיבתי לתאונה ועל מנת לקבל פיצוי יצטרך לעבור את הרף המינימלי של 10% נכות.

לא זו אף זו, הרי שבהתאם לסעיף 9 לחוק הנכים אם החייל הסדיר בזמן תאונת הדרכים התנהג בצורה רעה וחמורה הרי שמשרד הביטחון רשאי לדחות את תביעתו בגין זה ( לדוגמא- נהיגה במהירות מופרזת), אך בתביעה כנגד ביטוח החובה, לא ישללו את הפיצוי מהחייל הנפגע.

אז האם קיים בכלל יתרון לתביעה מול משרד הביטחון? התשובה היא כן !! מדובר בהכרה לכל החיים, כאשר החייל יכול בעל עת לשוב למשרד הביטחון ולפנות לוועדות רפואיות בטענה שישנה החמרה וזה יתרון משמעותי.

בשל מורכבות החוקים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בנזיקין, בטרם תוגש התביעה.

בהתאם לפסק הדין של המחוזי, רוכבי האופניים החשמליים נמצאים בבעיה מבחינת לתבוע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כפי שהיו יכולים עד פסק הדין הזה ואם לא די בכך, הרי שאין להם אפשרות ממש לערוך ביטוח שכזה.

שנים של עמימות ופסיקות של בתי המשפט השלום הוכרעו בבית המשפט המחוזי, אך האם זה הסוף? בית המשפט המחוזי פסק, כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. פועל יוצא מכך, היא שרוכב אופניים חשמליים שנפגע מרכב לא יוכל לתבוע פיצויים מחברת הביטוח של הנהג הפוגע אלא אם רכש ביטוח חובה, אפשרות שעדיין כמעט ולא קיימת בגלל העידר חקיקה מתאימה. חשוב להדגיש, כי בימים אלו מוגש ערעור לבית המשפט העליון. 

פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגישה אלמנה, כיורשת של המנוח, שמצא את מותו בשנת 2013 עקב פגיעת רכב חולף, כנגד הנהג וחברת הביטוח שלו. 

בשלב הראשון של פסק הדין, הכריע כבוד השופט סעב, כי אופניים עם מנוע עזר נכלל בעבר בחוק והושמט ממנו כדי למנוע ריבוי מונחים ומתוך הנחה שההגדרה של רכב מנועי לפי הפקודה רחבה גם כך. במילים אחרות, המטרה של המחוקק לא הייתה להוציא את האופניים החשמליים מחוץ להגדרה של החוק.

אם לא די בכך, הכי בעקבות ריבוי פגיעות ותאונות אופניים חשמליים, מונחת כיום בכנסת הצעה לתיקון חוק הפיצויים המבקשת להחזיר את ההגדרה הישנה.

לפני מספר ימים ולאחר פסק הדין של המחוזי, ניתן פסק דין של כבוד השופטת ספינזי בת.א. 22573-11-13 פלוני נ' הכשרה ואח'– בפסק הדין דנן, התייחסה השופטת לפסק דינו של המחוזי וקבעה, כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי. כבוד השופטת, ציינה, כי ההכרעה של המחוזי אינה מחייבת. אם לא די בכך, הרי שכבוד השופטת ציינה כי אופניים חשמליים עדיין לא נכנסו להגדרות הפקודה ואף החוקק לא אמר את דברו ומדובר בהצעת חוק בלבד ולכן אופניים חשמליים לא נחשבים רכב מנועי.

ניתן לראות, כי עד היום היה מקובל לחשוב וכך היו גם פסיקות בית המשפט השלום, כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי. בפסק הדין של המחוזי, נקבע, כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי ובפסק דין האחרון שדן בנושא דנן, ניתן לראות, כי למרות גישת בית המשפט המחוזי, בית המשפט השלום לא קיבל את עמדתו לעניין הגדרת האופניים החשמליים וזאת לאור העובדה, שהמחוקק טרם אמר את דברו.

נשאלת שאלה פשוטה, האם רוכב אופניים חשמליים הוא עבריין שלא ביטח את עצמו במקרה ויפגע ברכב? כי אין לו ביטוח חובה. האם ניתן בכלל ניתן לעשות ביטוח כזה? כנראה שלא. המלכוד הזה, שנמצאים בו אלפי רוכבי אופניים חשמליים עתיד להיפתר בקרוב עם פסק הדין של העליון או עם חקיקה מתאימה. הכותב הינו עו"ד שלומי קושניר שותף ומנהל מחלקת נזקי גוף במשרד אייל בוזגלו

הרי מה יותר כיף ומשמח מלראות את הילדים נהנים להתגלש, להתנדנד ולהשתעשע במשחקים שהגינה מציעה. אך החרדה של כל הורה היא, שלפתע, באמצע משחק תמים ומהנה באחד ממתקני הגינה, ילדו ייפצע ויזדקק לטיפול רפואי. 

לשם כך, יש לשאול ולבדוק האם הבעלים או המחזיקים בפועל של המקום הציבורי התרשלו, ואם כן, האם כתוצאה מהתרשלות זו ניתן לתבוע?

כפי שיצוין במאמר זה, הקמתו והפעלתו של גן ציבורי על ידי הרשות המקומית, טומנת בחובה חובת זהירות כלפי המשתמשים הפוטנציאליים, לרוב ילדכם.

השאלה שמרביתכם שואלים כרגע היא, אז מי אחראי? לשאלה זו מספר תשובות, אשר יפורטו במסגרת מאמר זה. אקדים ואומר, כי הרשויות המקומיות, למשל, אחראיות על פי דין לשטחים הציבוריים המצויים בתחומן, בין אם מדובר בכביש או במדרכה, בגן ציבורי או במדרחוב, יחד עם זאת, לא כל פציעה בעת משחק בגן הציבורי, מקימה עילת תביעה נגד הרשות המקומית.

השאלה האם מדובר במתקן תקין או לא, הינה שאלה מקצועית אשר תיבחן במקרים המתאימים על ידי מומחה בטיחות. ברם, ראוי לציין, כי כל עירייה אשר בשטחה גנים ציבוריים חייבת לעמוד בתקן באשר למאפייני המתקנים, התחזוקה שלהם והנהלים הדרושים לשם שמירה על תקינותם.

בפסק הדין תא (י-ם) 1535/96 עופר אוחנה נ' מדינת ישראל- קבע בית המשפט כי את נכותו של התובע, שנפגע בילדותו, עת נחבט בגופו בבטון חשוף שבתחתיתה של מגלשה בגן ציבורי נובעת מהמקרה הנ"ל. יחד עם זאת, נפסק, כי לאם התובע אשם תורם בגובה 20%- וכך נאמר בגוף פסק הדין: "על הורה מוטלת חובת פיקוח על ילדיו, המשתנה על פי נסיבות המקרה, וחובה עליו לבדוק שמקומות אליהם מורשה ילדם ללכת הם בטוחים. גן משחקים צופן בחובו סכנות, בעיקר כשמדובר בילד בן 7 שאינו מסוגל להעריכן. סכנה זו ניתן היה למנוע לו התלוותה אליו האם. עם זאת, תרומת הרשלנות של האם נופלת מבחינה מוסרית מזו של אלה שבנו ותחזקו את המגלשה, מה גם, שאחיו של התובע וילדים אחרים באו תדיר למקום ולא נפגעו, דבר שיכול היה ליצור ציפייה אצל האם שהגן הוא בטוח".

אז מה בעצם עושים על מנת לתבוע?

אם עולה בכם החשד כי אכן העירייה התרשלה, תחילה יש לאתר מהו המחדל או המפגע אשר גרם למקרה ולצלם אותו מיד לאחר האירוע.

יתרה מזאת, יש לאסוף נתונים על כל העדים שראו את המקרה: שמות, טלפונים וכל פרט שיוכלו להעיד עליו לטובתכם.

במידה וילדכם סובל מפציעות גוף, יש לצלם זאת אך טרם תמה מלאכתכם, כי החלק החשוב ביותר הוא הטיפול בילד ועל כן, יש לפנות לטיפול רפואי בחדר המיון או בקופת החולים ולמסור את פרטי התאונה. רצוי לבצע כל טיפול רפואי שהרופאים מורים עליו, ולשמור על התיעוד הרפואי.

אם הגעתם עד כאן ועשיתם את כל מה שצוין לעיל, אז דבר חשוב נוסף אציין כי תביעות בגין תאונה של ילד בגן משחקים ציבורי, כרוכות בהוצאות מסוימות, כגון: הוצאות עבור חוות דעת של מומחה רפואי וחוות דעת של מומחה בטיחות. לפיכך, במידה שתאונה בגן משחקים ציבורי לא גרמה לילד נזק משמעותי, שיקולי "עלות-תועלת" עשויים להוביל למסקנה שלא כדאי לתבוע !!

דבר חשוב, שרבים מקוראי מאמר זה שוכחים, הוא נושא ההתיישנות. בעיקרון, תביעות כנגד המזיק מתיישנות לאחר 7 שנים. רק תביעה בבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות. עם זאת, חשוב לציין שבפציעות כפי שצוינו במאמר זה,  בדרך כלל הנפגעים הם קטינים, ולכן בנושא ההתיישנות יש להם הקלה מסויימת, שכן תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר החל מיום מגיל 18 במילים אחרות, קטין שנפצע בתאונה יכול לתבוע את עד גיל 25.

מרביתכם הגיעו עד לכאן, ושאלו את עצמם בטח, האם שווה לי לתבוע? הילד שלי סבל כל כך, האם אני נדרש לעבור מסכת ייסורים כזו של שנים? אז התשובה לכל אותם הורים שלא רוצים לחכות או לכל אותם הורים שרוצים לקבל פיצוי נוסף, הרי לכם התשובה-

ניתן לתבוע גם על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים – אם מדובר בילדים מגיל 4 עד גיל 18 יש אפשרות לתבוע על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים. מדובר בפוליסה שמפצה את ילדכם בגין כל אירוע תאונתי 24/7 .

ודבר אחרון שלפני שאאחל בריאות לכם ולילדכם, חשוב לזכור כי ההתיישנות בפוליסת התלמידים היא לאחר 3 שנים ולא 7 שנים כמו בתביעות רגילות שצוינו לעיל.

כפי שפתחתי את הכתבה ואמרתי, למרבה הצער, מתרחשות תאונות באזור בריכת השחייה, הרי אחרי הכל מדובר באזור חלק שנחשב "מועד לפורענות" ועלול להיות רצוף במכשולים שחלקם בלתי צפויים. אציין כבר עתה, כי בריכה יכולה להיות בבעלות עירונית או בבעלות פרטית ולכן אין לחשוב, כי בריכה בבעלות פרטית ו/או מלון לא חל עלייה החוקים שאדבר בהמשך הכתבה.  

כאשר אני מתכוון לבריכה פרטית, כוונתי היא, כי קיימות בריכות שחיה פרטיות השייכות לדוגמא למלונות ו/או לחברות פרטיות. אוסיף ואומר, גם אם הבריכה היא פרטית, הרי קיים הצורך להקפיד ולשמור על ככלי בטיחות, ניקיון ובריאות האורחים.

חשוב לזכור, כי כאשר אנו מגיעים לבריכה, אנו מצפים בעצם לבלות וליהנות במקום בטוח ונקי ממפגעים וכאשר אנו נפגעים, דעו- יכולה ותקום לכם עילה לתביעה.

אז בעצם השאלה שנשאלת היא, מתי אפשר לתבוע אם בכלל?

התשובה לפניכם, תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס"ד-2004, מסדיר את הוראות וחובות מפעילי בריכות שחייה.

קיימות סכנות רבות, אך הבסיסית בהם היא נפילה בשטח הבריכה, במקרה כזה בו נגרם לכם נזק גוף בעקבות נפילה בבריכה, תוכלו לתבוע בדרך כלל את הרשות שבשטחה נמצא המתקן, המפעיל הישיר של המקום מטעם הרשות והגורם המבטח את המקום. עילות התביעה  יסתמכו בדרך כלל על הסעיפים הרלבנטיים לעניין המופיעים בפקודת הנזיקין.

חשוב להדגיש, כי במידה ומפעיל בריכת השחייה לא עמד בנהלים הדרושים בהתאם לחוק ולתקנות, קיימת עילת תביעה, יחד עם זאת, צריך לדעת שכל מקרה יעמוד בפני עצמו ותלוי נסיבות.

לפניכם תביעות העוסקות בפגיעות שאירעו לאנשים שביקרו בבריכה:

ת"א 1223-07 מריסאת נ' מרכז ספורט סח'נין בריכת השחיה ואח':

הפיצוי הועמד על סך של 28 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר ועזרת צד ג' והוצאות רפואיות

במקרה זה, בית משפט השלום דן בתביעה של צעיר, לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה, כאשר היה בבריכה במרכז הספורט. לדברי התובע, הוא טיפס על סולם כדי לצאת מהבריכה, אך כאשר הניח את רגלו על שפת הבריכה, הוא החליק לפתע בגלל לכלוכים דביקים. כתוצאה מכך, הוא נפל לאחור וראשו פגע בעוצמה רבה בקצה הבריכה.

השופטת קבעה, כי מרכז הספורט ומנהלו הפרו את חובת הזהירות כלפי התובע, ועל כן עליהם לפצותו. עם זאת נקבע, כי יש לייחס לתובע אשם תורם של 30%, שכן אילו היה נזהר ומסתכל לאן הוא הולך והיכן הוא מניח את רגלו ביציאה מהבריכה יכול היה להבחין במפגע ואולי למנוע את ההחלקה.

ת"א 21069-10-9 י. (מנוח) ואח' נ' כפר אלסנדבאד להשקעות ותיירות בע"מ ואח':

הצעיר, שסבל מסכיזופרניה, טבע ב-2008 בבריכה ביישוב כאבול שבצפון. השופט יעקב וגנר חייב את הנתבעים בכ-150,000 שקל וכתב שאילו נכח במקום מציל מוסמך, קרוב לוודאי שהמקרה המצער היה נמנע.

השופט הבהיר שמאחר שבאותו יום היו בבריכה בין 100 ל-150 מתרחצים, על פי התקנות היו צריכים להיות בבריכה מציל מוסמך ומגיש עזרה ראשונה.

ת"א 651/06 כהן גיזלה נ' עיריית אשדוד:

במקרה דנן, פסק השופט כי העירייה תשלם לתובעת פיצוי של 74,884 שקל, הכולל פיצוי בשל כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות.

תיק זה דן בתביעה שהוגשה נגד עיריית אשדוד בשל תאונה שקרתה לאשה בת 58, שהחליקה לתוך שלולית מים במלתחות בריכת שחייה בעיר. 

לאור האמור, כדאי להיזהר בזמן השהייה בבריכה ובשטחה. החלקה בבריכה יכולה מסוכנת מאוד. נכון שאי אפשר להיזהר תמיד ולצפות כל מכשול, אבל מודעות לסביבה המסוימת בה אתם נמצאים תועיל לנו ובנימה זו- חופשה מהנה ושחייה בטוחה!

כמו שנכתב כבר בתחילת המאמר, הקניון הוא מקום המספק מגוון רחב של בילוי פנאי ונחשב לסוג של "מקום מפלט" בימים החמים של החופש הגדול. עם זאת, הקניון לא תמיד מהווה מקום בטוח ועל כך נדבר בכתבה דנן.

הן הנהלת הקניון והן חברת התחזוקה של הקניון אחראיות לדאוג לבטיחות האנשים הבאים בשערי הקניון. האחריות לבטיחות באה לידי ביטוי באמצעות שמירה על תקינות הקניון, טיפול ותיקון מפגעים וניקיון הקניון, אך מה קורה במקרה וזה לא מתרחש?

בהנחה וחברת התחזוקה והאחזקה ו/או הנהלת הקניון לא שומרם על הנהלים ונגרם למי מהבאים בשעריה נזק גוף, הרי שניתן לקבל פיצויים. על מנת להוכיח שאכן הפציעה ארעה עקב חוסר זהירות של הקניון או ברשלנותו, הרי יש להוכיח מספר דברים.

אדגיש ואומר, כי כאשר מדובר בילדים או בני נוער שנפצעו, הרי שניתן לקבל פיצויים גם במסגרת פוליסת תאונות אישיות שיש לכל תלמיד 24/7.

אז נפצעתם או אחד מילדכם נפצע, הנכם לבטח שואלים- מה השלב הבא?

אז במקרה שנפצעתם או אחד מילדכם נפצע, הנכם נדרשים לצלם את מקום המפגע. לאחר מכן לבדוק האם היו עדי ראיה לתאונה ולנסות לקבל את פרטיהם על מנת שיוכלו להעיד ביום מן הימים בעת הצורך. לאחר מכן, יש לפנות להנהלת הקניון ולדווח על המפגע ואף לבקש לרשום לכם דו"ח אירוע. בשלב זה יסתיימו הפעולות שלכם בקניון, אך לא תם ההליך הראשוני בתביעה, שכן עליכם לפנות לטיפול רפואי בהקדם.

חשוב לזכור, כי זהו השלב הראשוני בתחילת התביעה ולכן מומלץ מאוד לפנות לעורך דין שעוסק בתחום הנזיקין על מנת להמשיך את התביעה.

חשוב לדעת כי לא בכל אירוע שנגרם בקניון ובמיוחד לא בגין כל תאונה בה נגרמו נזקי גוף הקניון יימצא חייב בנזיקין. לא תמיד ניתן להטיל אחריות מוחלטת.

מקרה מהפסיקה:

ת"א 35158-07-16 פלונית נ' קבוצת עזראלי ואח':

מדובר באישה בת 61 שנפלה ונפצעה כשיצאה מסניף שופרסל בקניון חיפה. מדובר על מקרה, בו התובעת מעדה שהייתה בדרכה למעלית ורגלה נתקלה באזיקון שהיה מונח על הרצפה מחוץ לסופר.

בסופו של דבר, השופט חייב את הנתבעות לשלם לתובעת פיצויים בסך 16,000 שקל, מהם עיקר הפיצוי נפסק עבור כאב וסבל. בנוסף הנתבעות חויבו בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.

לאור האמור בכתבה, תהנו עד כמה שניתן, אך שמרו על עצמכם ואם וכאשר קרה לכם נזק גוף במתחם הקניון- בדקו את זכויותיכם.

אנחנו עדים לזה, כי תופעת ההתקרחות אינה חוויה נעימה בדרך כלל. היא אינה פוסחת על מרבית הגברים בארץ, אך גם בקרב נשים אין מדובר בתופעה נדירה. יש שיגידו, כי עבור גברים מדובר במצב לא נעים אך עבור נשים מדובר באסון של ממש שכן שיער ראשה של אישה הוא דבר הרבה יותר משמעותי. בתורה היחס לשיער הוא כאל דבר משמעותי ובמיוחד מתגלה הדבר מסיפורו של שמשון ודלילה בספר שופטים, בו דלילה מבקשת משמשון לגלות את סוד כוחות :

וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ:

מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי, כִּי נְזִיר אֱלֹקים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי:

אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם: (שופטים יז(.

אנו רואים, כי השיער העסיק אותנו עוד מימים ימימה, אך האם מדובר בפרוצדורה שיכולה להשתבש? האם ניתן לתבוע בגין רשלנות בפרוצדורה שכזו? הרי התשובה לכך בכתבה הבאה.

יש לדעת, כי ניתוח השתלת שיער מהווה הליך כירורגי בעל מורכבות גבוהה ולכן הרופא שיהיה אחראי על ההשתלה חייב להיות או רופא מנתח פלסטי או רופא עור.  יתרה מזאת, חשוב להבין, כי ניתוח השתלת השיער, הוא לא ניתוח "חירום", אלא  ניתוח קוסמטי ולפי בחירת המטופל, כלומר נקבע מראש ולא נדרשת כל פעולת חירום. יתרה מזאת, מאחר ומדובר בניתוח לפי בחירתו של המטופל, הרי שעל הרופא שמבצע את הניתוח להסביר למטופל על שלבי ההליך ולקבל את הסכמתו המלאה של המטופל ואת חתימו לניתוח, כאשר הוא מסביר לו את כל הסיכונים שעומדים לפניו.

אשוב ואדגיש, כי אי מסירת כל המידע או חלקו, מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל, פגיעה אשר ניתן לקבל בגינה פיצוי כספי.  

כתבה זו לא עוסקת בפן הרפואי של ההליך, אך אומר, כי קיימות מעל לשלוש שיטות לניתוח מהסוג הזה וכל רופא בוחר את השיטה שהוא מיומן בה ומתאימה למטופל.

אז הנכם לבטח שואלים, על מה ניתן לתבוע?

אז כפי שאמרתי, ניתן לתבוע על אי מסירת כל המידע או חלקו. בנוסף, קורה, כי המנתח מתרשל בביצוע הניתוח עצמו והסיבה לכך יכולה להיות העדר מיומנות ו/או ניסיון, אך קיימת גם אופציה, כי המנתח בחר בשיטת ניתוח לא נכונה ו/או שגויה. על כל פנים, כל מקרה של רשלנות בניתוח, יכול לגרום למטופל נזק פיזי חמור, אליו גם יכול להתלוות נזק נפשי, שהרי המטופל בחר לעבור ניתוח כדי לשפר את מראו ו/או ביטחונו והרי שלא זו בלבד, כי הניתוח לא שיפר את מצבו של המטופל, אלא הוא גרם לו נזק.

חשוב להדגיש, כי עם סיומו של הניתוח, על המנתח לוודא, כי מטופל מתאושש מן הניתוח ורק לאחר מכן לשחררו לביתו. לא זו אף זו, הרי שעל המנתח לזמן את המטופל לביקורת לפי הנהלים.

מקרה מהפסיקה:

ע"א 03/ 1662 מסטר בני נ' המרכז הבינלאומי ישראלי להשתלות שיער בע"מ:

מדובר על ערעור, כאשר בפסק הדין בבית המשפט השלום, הגיש אדם שעבר ניתוח השתלת שיער כנגד המקום בו טופל והרופא המנתח, בשל נזקים, שלטענתו, נגרמו בעקבות השתלת השיער. בית המשפט השלום פסק, כי על הרופא לשלם לו פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 35,000 ₪. הבחור בפסק הדין לא היה מרוצה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען כי מדובר ברשלנות רפואית. כמו כן הגיש חוות דעת וטען, כי נותרה לו נכות נפשית בשיעור של 20% ונכות פלסטית בשיעור של 10% בגין צלקות. בפסק הדין השופטים ציינו, כי עד שהרופא שניתח את הבחור התחיל לעסוק בהשתלות שיער, הוא מעולם לא עסק בניתוחים ולא עבר הכשרה כלשהי כמנתח ולכם בית המשפט קבע, כי הבחור זכאי לפיצויים נוספים ופסק לו: 100,000 ₪ בגין אובדן השתכרות לעבר ולעתיד, 85,000 ₪ בגין כאב וסבל ו- 104,927 ₪ בגין החזר עלות ההשתלה ובך הכל 289,927 ₪

אלפי אנשים, גברים ונשים, פונים מדי שנה לקליניקות ולמרפאות פרטיות כדי לעבור תהליך של השתלת שיער, אך לא כולם עדים לכך שלפעמיים ההליך שלא צלח לא נגרם באשמתם וככל שלא צלח הליך יהיו זכאים לפיצוי!!

תאונות לא נעימות נגרמות באולמות האירועים, בין אם ברחבת הריקודים ובין אם בכניסה לאולם. קיימים מצבים, בהם הנכם יכולים להחליק מרצפה רטובה, או להחליק על אוכל שלא נוקה, או ליפול ממפגע שהוצב שלא במקומו וזה רק חלק מהדברים המסוכנים שעלולים להתרחש ביום המשמח שלשמו הגעתם לאולם אירועים.

אז הנכם לבטח שואלים, למה שהגן יהיה אחראי לנזק של אורח כזה או אחר והתשובה לכך יחסית פשוטה. אולם אירועים אחראי על בטיחות האורחים. חשוב לזכור, כי אולם אירועים הוא מקום ציבורי גם אם הוא בבעלות פרטית וככזה הוא חב בחובת זהירות כלפי הבאים בשעריו. קיימת חובה ממשית על אולם האירועים למנוע נזק, מאחר והוא בעל השליטה המלאה בשטחו וביכולתו קיימת האפשרות לתחזק ולשמור על בטיחות האורחים. חשוב לזכור, כי אולם אירועים מחזיק צוותי תחזוקה, ניקיון וכיו"ב ועל כן, עליו למנוע ככל האפשר התרחשות של מפגע כזה או אחר.

לאחר סקירה זו, הבנתם, כי אתם מבוטחים באולם האירועים שהגעתם אליו, אך מה עליכם לעשות כשקורה לכם מקרה באולם האירועים? אז הכי חשוב, כאשר מתרחשת לכם תאונה באולם אירועים יש לתעד את המפגע, כלומר אם התאונה התרחשה בעקבות רצפה רטובה יש לתעד את המקום, לצלם את הרטיבות ויתרה מזאת, לתעד אם יש שלט במקום שמזהיר מפני רצפה רטובה. בנוסף, יש לפנות למנהל המקום ו/או לאחראי באותו ערב ולדווח לו על האירוע. לאחר מכן, ככל שיש עדים לבקש את מספרם ואת שמם ( ככל הנראה תצטרכו אותם בעתיד) ולאחר מכן לפנות לטיפול רפואי הולם.

אז בעצם השאלה את מי תובעים ? כפי שנאמר בכתבה זו, תאונה בתוך אולם אירועים או מחוצה לו מקימה עילה לתביעה כנגד אולם האירועים עצמו, לרבות חברת הביטוח שלו. בנוסף, ניתן לתבוע גם את חברת האחזקה של המקום בתור זו שמתחזקת את האולם.

מקרים מהפסיקה:

ת.א. (כ"ס)5436/97 אסתלה צדוק נגד גן אורנים-

במקרה זה בית המשפט השלום בכפר סבא פסק פיצויים בשיעור של 152,000 ש"ח. לאישה אשר החליקה על רחבת הריקודים וזאת כאשר האולם לא מנע את העברת אוכל על ידי המלצרים בתוך רחבת הריקודים ובסמוך לה. התאונה התרחשה כאשר שאריות אוכל נפלו על הרחבה והתובעת החליקה עליהם.

ת.א. (נצרת) 4825/05 פרץ מאיר נ' אולם שמחות "תפארת"–

במקרה זה אולם האירועים פיצה את החתן ב-109,000 ₪ בגין החלקה על רצפת רחבת הריקודים. במקרה דנן, במהלך החתונה הכין נציג של האולם שולחן עגול ועליו הועלה החתן עם הכלה, בטרם עלה התובע לשולחן, נשפכה שמפניה על הרצפה. לאחר שהתובע עלה על השולחן ותוך כדי ירידתו של התובע מהשולחן, החליק התובע מהרצפה הרטובה מהשמפניה.

לסיום, הכי חשוב תיהנו בשמחה שלשמה הוזמנתם, אך תדעו, אם קרה לכם מקרה יש לכם כיסוי.

מאמר זה יסקור באילו מקרים אפשר להגיש תביעה לפיצויים.

כמו בכל שנה, אנו שומעים על תאונות ונזקי גוף שונים המתרחשים במהלך החג. החל מפגיעות של נפצים כאלה ואחרים, צעצועים מסוכנים, שריפות של תחפושות, תאונות במהלך מסיבות פורים ולאור האמור, כתבה זו תסקור את הסכנות הטמונות בחג הכל כך יפה הזה..

מי לא מחכה לפורים על מנת לרכוש או לייצר את התחפושת שכולם ידברו עליה, אך על מנת שהחג הזה יהיה באמת שמח, יש לבחון כל תחפושת ואביזר שנקנה ולראות האם הם עומדים בתקן הישראלי לבטיחות כנדרש מהיצרן ומהמשווק. גם כאשר הנכם רוכשים מוצר שלשיטתכם נראה "תמים" יש לבחון את הוראות השימוש והאזהרות. רבים הם המקרים בהם התחפושות לא עומדות בתקנים, אינן עמידות באש או יכולות לגרום לאסון.

אז על מי מוטלת האחריות במקרה שתחפושת התלקחה ?

בשלב הראשון יש לבחון בכלל כיצד קרה האירוע והאם מדובר בהתרשלות של הגורם האחראי, אשר עליו יהיה ניתן להטיל את האחריות ולהגיש כנגדו תביעה. על מנת לבחון זאת, יש לראות האם התחפושת עומדת בתקן הישראלי. במידה והיצרן או המשווק לא עמד בתנאים ניתן להטיל עליו אחריות נזיקית ואף לקבל פיצוי דרך החוק לפיצויים בגין מוצרים פגומים.

סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז – 1986, קובע: " לא ייצר אדם, לא ייבא, לא ימכור, לא יחזיק ולא יעביר לאחר צעצוע מסוכן בכל דרך מדרכי ההעברה במהלך עסקו" .

"צעצוע מסוכן", מוגדר בסעיף 1 לצו האמור: "צעצוע, אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום "למשתמש בו, או לבני אדם אחרים, נזק גופני, או לסכן את בריאותם, או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי ירייה כמשמעותו בחוק כלי הירייה"

בשנים האחרונות אנו עדים לכך, כי תחפושות רבות נקנות בחו"ל דרך אתרים כאלה ואחרים, במקרה מהסוג דנן, האם יש את מי לתבוע? במקרה כזה התביעה מסובכת יותר, מאחר וסמכות בית השפט בישראל לדון בתביעה כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בארץ דורשת אישור של בית המשפט והוכחת מספר עילות ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו, אך לעיתים ניתן לדרוש את הטלת האחריות על הסוכן או המשווק בארץ.

אם הילד נפגע מצעצוע מסוכן כגון זיקוקים או נפצים בזמן הגן או הבית ספר- קיימת עילה לתביעה? התשובה לכך היא כן. בית הספר או הגן אמונים על ביטחון הילדים בזמן השהות בשטח בית הספר. לאור האמור, מוטלת אחריות על גורמי החינוך לשמירת נהלים וסדר למניעת תאונות שהיו יכולות להימנע באמצעות נקיטת אמצעי זהירות ואכיפה של הצוות בבית הספר. עם זאת, לא כל מקרה של תאונה מקים עילת תביעה שכן יש להוכיח מחדל של הגורם החינוכי ואת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין התנהלות המוסד החינוכי.

השאלה הבאה מתבקשת הינה- האם ניתן לתבוע רשות מקומית על תאונה שהייתה במסגרת אירוע של פורים? התשובה לכך תלויה במארגני האירוע או הרשות המקומית, כאשר על התובע להוכיח, כי הרשות המקומית או המארגנים של האירוע לא נקטו אמצעי זהירות, שילוט ולא עמדו בנהלים המתאימים.

חשוב מאוד לזכור, כי כל תאונה מכוסה במסגרת פוליסת תאונות אישיות במוסד החינוכי בו לומד הילד ללא שום קשר לאחריות וממנו ניתן לקבל פיצוי. פוליסה זו תקפה לכל אירוע בכל שעה ובכל מקום ואף כוללת פיצוי בגין ימי היעדרות, אשפוז והוצאות רפואיות.

לעניין כל אחת מהאפשריות המוסברות, חשוב מיד לאחר המקרה לאסוף ראיות ככל האפשר. כמו, פרטי העדים לתאונה, צילום המקום, עותקים מהמסכים הרפואיים, הקבלות ושאר ההוצאות השונות.

והכי חשוב, תיהנו מהחג הכל כך יפה הזה  ושמרו על עצמכם.