הקיץ כבר התחיל ואליו חובר החופש הגודל. מאות פוקדים את בריכות השחייה, כאשר לרוב מדובר בחוויה קיצית נחמדה מאוד, אך לעיתים עלולה להיות ההפך הגמור מכך.
כפי שפתחתי את הכתבה ואמרתי, למרבה הצער, מתרחשות תאונות באזור בריכת השחייה, הרי אחרי הכל מדובר באזור חלק שנחשב "מועד לפורענות" ועלול להיות רצוף במכשולים שחלקם בלתי צפויים. אציין כבר עתה, כי בריכה יכולה להיות בבעלות עירונית או בבעלות פרטית ולכן אין לחשוב, כי בריכה בבעלות פרטית ו/או מלון לא חל עלייה החוקים שאדבר בהמשך הכתבה.
כאשר אני מתכוון לבריכה פרטית, כוונתי היא, כי קיימות בריכות שחיה פרטיות השייכות לדוגמא למלונות ו/או לחברות פרטיות. אוסיף ואומר, גם אם הבריכה היא פרטית, הרי קיים הצורך להקפיד ולשמור על ככלי בטיחות, ניקיון ובריאות האורחים.
חשוב לזכור, כי כאשר אנו מגיעים לבריכה, אנו מצפים בעצם לבלות וליהנות במקום בטוח ונקי ממפגעים וכאשר אנו נפגעים, דעו- יכולה ותקום לכם עילה לתביעה.
אז בעצם השאלה שנשאלת היא, מתי אפשר לתבוע אם בכלל?
התשובה לפניכם, תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס"ד-2004, מסדיר את הוראות וחובות מפעילי בריכות שחייה.
קיימות סכנות רבות, אך הבסיסית בהם היא נפילה בשטח הבריכה, במקרה כזה בו נגרם לכם נזק גוף בעקבות נפילה בבריכה, תוכלו לתבוע בדרך כלל את הרשות שבשטחה נמצא המתקן, המפעיל הישיר של המקום מטעם הרשות והגורם המבטח את המקום. עילות התביעה יסתמכו בדרך כלל על הסעיפים הרלבנטיים לעניין המופיעים בפקודת הנזיקין.
חשוב להדגיש, כי במידה ומפעיל בריכת השחייה לא עמד בנהלים הדרושים בהתאם לחוק ולתקנות, קיימת עילת תביעה, יחד עם זאת, צריך לדעת שכל מקרה יעמוד בפני עצמו ותלוי נסיבות.
לפניכם תביעות העוסקות בפגיעות שאירעו לאנשים שביקרו בבריכה:
ת"א 1223-07 מריסאת נ' מרכז ספורט סח'נין בריכת השחיה ואח':
הפיצוי הועמד על סך של 28 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר ועזרת צד ג' והוצאות רפואיות
במקרה זה, בית משפט השלום דן בתביעה של צעיר, לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה, כאשר היה בבריכה במרכז הספורט. לדברי התובע, הוא טיפס על סולם כדי לצאת מהבריכה, אך כאשר הניח את רגלו על שפת הבריכה, הוא החליק לפתע בגלל לכלוכים דביקים. כתוצאה מכך, הוא נפל לאחור וראשו פגע בעוצמה רבה בקצה הבריכה.
השופטת קבעה, כי מרכז הספורט ומנהלו הפרו את חובת הזהירות כלפי התובע, ועל כן עליהם לפצותו. עם זאת נקבע, כי יש לייחס לתובע אשם תורם של 30%, שכן אילו היה נזהר ומסתכל לאן הוא הולך והיכן הוא מניח את רגלו ביציאה מהבריכה יכול היה להבחין במפגע ואולי למנוע את ההחלקה.
ת"א 21069-10-9 י. (מנוח) ואח' נ' כפר אלסנדבאד להשקעות ותיירות בע"מ ואח':
הצעיר, שסבל מסכיזופרניה, טבע ב-2008 בבריכה ביישוב כאבול שבצפון. השופט יעקב וגנר חייב את הנתבעים בכ-150,000 שקל וכתב שאילו נכח במקום מציל מוסמך, קרוב לוודאי שהמקרה המצער היה נמנע.
השופט הבהיר שמאחר שבאותו יום היו בבריכה בין 100 ל-150 מתרחצים, על פי התקנות היו צריכים להיות בבריכה מציל מוסמך ומגיש עזרה ראשונה.
ת"א 651/06 כהן גיזלה נ' עיריית אשדוד:
במקרה דנן, פסק השופט כי העירייה תשלם לתובעת פיצוי של 74,884 שקל, הכולל פיצוי בשל כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות.
תיק זה דן בתביעה שהוגשה נגד עיריית אשדוד בשל תאונה שקרתה לאשה בת 58, שהחליקה לתוך שלולית מים במלתחות בריכת שחייה בעיר.
לאור האמור, כדאי להיזהר בזמן השהייה בבריכה ובשטחה. החלקה בבריכה יכולה מסוכנת מאוד. נכון שאי אפשר להיזהר תמיד ולצפות כל מכשול, אבל מודעות לסביבה המסוימת בה אתם נמצאים תועיל לנו ובנימה זו- חופשה מהנה ושחייה בטוחה!